זרתוסטריה
זרתוסטריה היא מדינה באסיה. היא תאוקרטיה דמוקרטית (להבדיל מתאודמוקרטיה).
במאה ה-19 ובחצי הראשון של המאה ה-20, היה השטח בחלקו תחת שלטון האימפריה הבריטית. הבריטים הבטיחו לזורואסטרים, שכבר אז היו מעטים, בית לאומי באיזור, והוא סבל מלחמות אזרחים לאחר שהבריטים עזבו.
בסופו של דבר, המדינה הגיעה לשטח שיש לה היום, ורוב הזורואסטרים ההודים והאיראנים היגרו אליה. בהתחלה, היתה המדינה רפובליקה פרלמנטרית, אך לאחר שנתגלו חולשות בשיטה עברה המדינה מספר מהפכות ורפורמות עד שהגיעה למצב היום כתאוקרטיה דמוקרטית זורואסטרית.
לפי חוקתה, עיר הבירה של זרתוסטריה היא כּוּרוּשְׁפּוֹל (לאנגית: ”Qūrūcpol”), הקרויה על שם כורש השני.
המדינה
שמה המלא של המדינה הוא ״הרפובליקה הזורואסטרית״. היא ממוקמת באסיה ומתפרשת ממערב תת-היבשת ההודית עד לדרום איראן. המדינה גובלת באיראן ובפקיסטן בצפון, בהודו במזרח, באוקיינוס ההודי בדרום, ובמפרץ הפרסי ממערב.
דגל וסמלים
דגל המדינה עשוי משלושה פסים אופקיים בצבעים (מלמעלה למטה): שחור, לבן, אדום, ועליהם הסמל של דת זרתוסטרא.
סמל המדינה הוא סמל הזורואסטריות.
ערכי המדינה
המדינה מושתתת על הדת הזורואסטרית, וערכי הדת הם, בכלליות, ערכי המדינה.
הזורואסטריות תומכת במעשים טובים, ומאמינה בחיים ושפיטה שלאחר המוות.
המנון
המנון המדינה הוא פיוט מקורי שנכתב למנגינת האינטרנציונל (זה לא מסמן על דעתם הפוליטית של הכותבים; במילות אחד מהמייסדים: ”אני נאו-ליברל מושבע, פשוט חשבנו שזו מנגינה מתאימה”).
ההמנון עבר שינויים מינורים בלבד, ומעולם לא נכתב מחדש.
| לאנגית מקורית | תעתיק לעברית | תרגום לעברית |
|---|---|---|
Halo! Zarþustan, stan Ora-ej, |
הָלוֹ! זַרְתֿוּסְטָן, סטָן אוֹרָה-אֵיְי, |
שלום! זרתוסטריה מדינתנו, |
חגים ומועדים
המדינה עוקבת אחר לוח השנה הזורואסטרי.
דמוגרפיה
בזרתוסטריה, אזרח המדינה חייב להיות מאמין זורואסטרי. חילונים ומאמיני דתות אחרות, במקום להיות אזרחים, הם תושבים, שיש להם זכויות הצבעה, שירות בצבא, כיהון כשופטים וכד' אבל לא יכולים להתמודד לפרלמנט או להיות שרי ממשלה. למדינה 2.5 מיליון תושבים, מהם 80% הם אזרחים זורואסטרים, 9% מוסלמים, 4% הינדים, 2% סיקים ו-5% שונות.
שפה
שפת הקודש הזורואסטרית היא סוג של פרסית או איראנית. מפאת הרקעים המגוונים של תושבי זרתוסטריה, הם בנו שפה מתוכננת חדשה שתשמש כשפת החוק ושפת היומיום. בשפה עצמה, היא נקראת ”Laŋlas” והמדינה ”de Rēspubliqas wo'Zaraþuctri”, או בקיצור ”Zarþustan”.
בנוסף, תושבים מעטים מדברים הינדי, אורדו, פרסית וערבית.
תחבורה
להתניידות בין-עירונית, זרתוסטריה מרושתת בקווי רכבת מהירה, בדומה לצרפת ויפן.
בערים הגדולות יחסית, השימוש העיקרי הוא ברכבת תחתית ובאוטובוסים. בערים גדולות מאוד (כמו עיר הבירה) יש גם קווי רכבת קלה או חשמלית. בנוסף לכך, הרבה אנשים משתמשים ברכב פרטי בשביל להתנייד.
לזרתוסטריה ארבעה שדות תעופה בינלאומים, שמפוזרים באופן שווה בקירוב על שטחה. שדה התעופה הכי גדול, שממוקם ליד כורושפול, הוא נמל התעופה הבין-לאומי מרקורי, הקרוי על שם פרדי מרקיורי, הזורואסטרי הכי מפורסם במערב. בנוסף אליו, שדות התעופה הבינלאומים האחרים הם נמל התעופה הבין-לאומי ע״ש ניטשה, נמל התעופה הבין-לאומי ע״ש שטראוס, ונמל התעופה הבין-לאומי ע״ש הדסטור מהרג׳י ראנה הקרוים על שם פרידריך ניטשה, ריכרד שטראוס, ומהרג׳י ראנה בהתאמה.
היסטוריה
תחת הבריטים (1858-1930)
במאה ה-19 ובאמצע המאה ה-20 הבריטים שלטו בהרבה ממה שהיום זרתוסטריה. בתחילת המאה ה-20, בהשראת התנועות הלאומניות באירופה, כהנים זורואסטרים התחילו לשלב את הדת עם סנטימנט לאומני.
מספר קבוצות וארגונים קמו, בהם המועצה הלאומית הזורואסטרית (פרו-בריטי), הזרוע הקרבית של הנביא זרתוסטרא, הארגון לשחרור זרתוסטריה (אנטי-בריטי), והמפלגה הקומוניסטית הזורואסטרית. הארגונים הללו קראו למרי אזרחי נגד השלטון הבריטי.
לבסוף, הבריטים נכנעו ללחץ וב-1930 הבטיחו לזורואסטרים בית לאומי בארצם ההיסטורית, עם גבולות דומים לאלה המודרנים. מעט לאחר מכן, הקימו הבריטים את הממשלה העצמאית הראשונה ועזבו.
הרפובליקה הראשונה (1930-1950)
המדינה, מייד לאחר עזיבת הבריטים, השתמשה במודל ווסטמינסטר לדמוקרטיה פרלמנטרית מבוססת-מחוזות (בדומה לבריטניה עצמה). לאחר כמה ממשלות שפיקחו על שיקום ומודרניזציה, התחילו לבעבע לפני השטח בעיות בשיטה.
בגלל כל הבעיות החוקתיות, חוסר הכוח של הבוחרים ואי-היכולת של הפרלמנט לשנות עניינים כאלה ואחרים, התחילו הפגנות שהפכו למהפכה לא אלימה, ששינתה כמעט לגמרי את השיטה הפוליטית.
הרפובליקה השנייה (1950-1980)
הממשלה המהפכנית הזמנית החליטה להשאיר את אותו ההמנון (מה שיקרה גם בבאות), אך שינתה את המשטר לגמרי.
הפרלמנט בוטל לגמרי, ובתי המשפט והממשלה חוזקו. במקום פרלמנט, האזרחים עצמם מצביעים על החלטות בדואר (דמוקרטיה ישירה). על מנת לוודא שכל האזרחים מיוצגים גם אם לא רוצים להצביע, ניתנה אפשרות לאזרחים למנות על עצמם אִינְטֶרְצֵזוֹרים (מותר אינטרצזור אחד למספר בוחרים), שיצביעו בשבילם על חוקים אלא אם מחליטים האזרחים ”לדרוס” את בחירתם.
הבוחרים ממנים את התפקידים הממשלתיים.
השיטה הזו עבדה לזמן מה, אך הבירוקרטיה גדלה כל כך עד שהרוב המוחלט של האזרחים לא רק שלא רצו להצביע, אלא גם למנות מחליפים (הצבעה היא מחייבת; לא להצביע הוא פשע). במקביל, סנטימנט דתי-לאומני החל לעלות.
בעידוד תנועות פופולריות שונות, ערכו האזרחים את ההצבעה הישירה האחרונה שלהם, שהחזירה את שיטת הממשל למשהו דומה לרפובליקה הראשונה.
הרפובליקה השלישית והרביעית (1980-2010)
שיטת המשטר החדשה היתה דומה לזו של הרפובליקה הראשונה, אבל השתמשה בייצוג פרופורציונלי טהור מבוסס-רשימות, בדומה לישראל.
החוקה החדשה, אפילו שנכתבה על ידי עורכי דין מוסמכים, היתה חלשה מדי, והלאומנות הדתית חזקה מדי, וב-1985 פרצה מהפכה אלימה ששינתה לגמרי את המשטר לתאוקרטיה סגנון איראן אחרי 1979.
מהר מאוד הממשלות הדתיות החדשות של הרפובליקה הרביעית החלו לנסוע אחורה בכל הנוגע להתקדמות חברתית; זכויות הנשים, הקהילה הגאה, ואפילו אנשים שאינם זורואסטרים החלו להיעלם.
בגלל אחיזת הברזל שלה בצבא, הצליחה הרפובליקה הרביעית להישאר בשלטון לכמות מרשימה של זמן, אך בסופו של דבר החלו לפרוץ הפגנות, שהפכו למהפכה אלימה המובילה לרפובליקה החמישית.
הרפובליקה החמישית (2010-הווה)
ברפובליקה החמישית, הדת היא עדיין חלק גדול מהמדינה, אך יש בה יותר סממנים דמוקרטים. בנוסף לזה, המדינה השתפרה בזכויות אדם, אבל עדיין סובלת מכמה בעיות בעניין הזה.
חוקה חדשה נכתבה, ביחד עם דרכים לשנות אותה ללא מהפכות אלימות, וכוח רשויות השלטון אוזן בכמות כזו או אחרת. בתי המשפט חוזקו יותר מבמדינות אחרות בעולם, כי הם הרשות הלא-דתית היחידה.
חוק וחוקה
חוקת זרתוסטריה מחולקת לחלקים הבאים:
- החקיקה: מתאר את בתי הפרלמנט, ומורה איך ניתן לבצע משאל עם.
- הקבינט: מתאר את תפקיד הדסטור ויכולותיו
- המשפט: מתאר את בית המשפט, תפקידו ויכולותיו
- שינויים: מתאר כיצד יש לשנות את החוקה
- זכויות: מנחיל את זכויות האדם, ההבדל בין אזרח לתושב, חופש דת לתושבים, וכד'
רשויות השלטון
בתי פרלמנט
בזרתוסטריה יש שני בתי פרלמנט בגודל דומה. הראשון, ”בית העם”, מייצג את התושבים בייצוג פרופורציונלי, והשני, ”בית הארץ” מייצג את מחוזות המדינה.
כל חוק חייב לקבל אישור של שני הבתים (בדומה למצב באיטליה), והם יכולים לשלוח טיוטות שונות של חוקים אחד לשני עד שיגיעו להסכמה.
הצבעה ברוב מיוחד של 68% בהרכב משותף של שני הבתים יכולה להפיל את הממשלה ולהוביל לבחירות חדשות לדסטור, וכן לבחירות לפרלמנט בחודש הראשון שנתיים לאחר מכן.
באופן דומה, הצבעה ברוב מיוחד של 75% בהרכב משותף של שני הבתים, המלווה במשאל עם, יכולה להעביר שינויים בחוקה.
בחירות
כל תושב זרתוסטריה רשאי להצביע למפלגה אחת. כל מפלגה מספקת לועדת הבחירות שתי רשימות: אחת לבית העם ואחת לבית הארץ. מתמודד ברשימה חייב להיות מוֹבַּד או הֵרְבַּד.
לאחר ספירת הקולות, מושבים מחולקים בשני הבתים. בבית העם, הם מחולקים בצורה פרופורציונלית לחלוטין, בדומה לכנסת ישראל, כשאחוז החסימה הוא האחוז שמספק מושב אחד. בבית הארץ, לעומת זאת, המושבים מחולקים לפי מחוז הבוחר, כך שכל מחוז מקבל מספר שווה של נציגים. בתוך כל מחוז, המושבים מחולקים בצורה פרופורציונלית.
הממשלה
הדַּסְטוּר מרכיב את הממשלה לפני היבחרותו. כמובן שכל מינויי השרים נתונים לביקורת שיפוטית.
הממשלה בדרך כלל מורכבת מכמה משרדים כשלכל אחד שר. כל שרי הממשלה חייבים להיות אזרחים.
בחירות
מתמודד לתפקיד הדסטור חייב להיות מובד, וחייב להציג את תוכנית ממשלתו לוועדת הבחירות לפני הבחירות. במקום העם, הוא נבחר על ידי כל המובדים במדינה, לא רק אלה שבפרלמנט.
הבחירות לפרלמנט ולדסטור מתקיימות כל חמש שנים, אך בהבדל של שנתיים וחצי זו מזו; כל פרלמנט נבחר יכהן עם שני דסטורים (בהנחה שהכול הולך כשורה) וההפך. הפרלמנט נבחר בחודש הראשון, והדסטור בחודש השישי שנתיים לאחר מכן.
בית המשפט
בזרתוסטריה, ביקורת שיפוטית חלה על כל החלטת ממשלה או חיקוק חוק, וכל בית משפט ארצי יכול להעביר ביקורת כזו. בנוסף, בית המשפט העליון רשאי לתקן או לבטל לגמרי שינוי בחוקה, אם הוא קיבל הסכמה של פחות מ-85% באחד מבתי הפרלמנט או פחות מ-90% במשאל העם (בפועל, זה אומר שהוא יכול לתקן כמעט כל שינוי חוקה).
בגלל המבנה הדואלי והסימטרי של הפרלמנט, חקיקה בדרך כלל אורכת זמן. במקום זאת, בתי המשפט יכולים ליצור מה שבפועל הם חוקים, מכיוון שכל בית משפט כפוף להחלטות בתי המשפט שמעליו בתיקים קודמים.
