זרתוסטריה

זרתוסטריה היא מדינה באסיה. היא תאוקרטיה דמוקרטית (להבדיל מתאודמוקרטיה).

במאה ה-19 ובחצי הראשון של המאה ה-20, היה השטח בחלקו תחת שלטון האימפריה הבריטית. הבריטים הבטיחו לזורואסטרים, שכבר אז היו מעטים, בית לאומי באיזור, והוא סבל מלחמות אזרחים לאחר שהבריטים עזבו.

בסופו של דבר, המדינה הגיעה לשטח שיש לה היום, ורוב הזורואסטרים ההודים והאיראנים היגרו אליה. בהתחלה, היתה המדינה רפובליקה פרלמנטרית, אך לאחר שנתגלו חולשות בשיטה עברה המדינה מספר מהפכות ורפורמות עד שהגיעה למצב היום כתאוקרטיה דמוקרטית זורואסטרית.

המדינה, ערכיה, שמה וסמליה

שמה המלא של המדינה הוא ״הרפובליקה הזורואסטרית״. היא ממוקמת באסיה ומתפרשת ממערב חצי האי הודו עד לדרום פרס. המדינה גובלת באיראן ופקיסטן בצפון, בהודו במזרח, באוקייאנוס ההודי בדרום, ובמפרץ הפרסי ממערב.

מיקום זרתוסטריה באסיה.

דגל וסמלים

דגל זרתוסטריה.

דגל המדינה עשוי משלושה פסים אופקיים בצבעים (מלמעלה למטה): שחור, לבן, אדום, ועליהם הסמל של דת זרתוסטרא.

סמל המדינה הוא סמל הזורואסטריות.

ערכי המדינה

המדינה מושתתת על הדת הזורואסטרית, וערכי הדת הם, בכלליות, ערכי המדינה.

המנון

המנון המדינה הוא פיוט מקורי שנכתב למנגינת האינטרנציונל (זה לא מסמן על דעתם הפוליטית של הכותבים; במילות אחד מהמייסדים: ”פשוט חשבנו שזו מנגינה מתאימה”).

סמל זרתוסטריה.

ההמנון עבר שינויים מינורים בלבד, ומעולם לא נכתב מחדש.

לאנגית מקורית	תעתיק לעברית	תרגום לעברית
Halo! Zarþustan, stan Ora-ej, Or le Dēmoqrati ta'fil. Land do Ju akg Ha'un wo'xug akg, as wo'Bidð va'za va'od Av-iz! Ijat akg de stan wo'xug va'ta, as Ha-id le ase akg, as fjor. Ora fil-qu Ju-um Zarþustan, Or ta’fil-pu, fil-qu, fil-vu. Raq akg stan wo’fil Or-es Zarþustan, de stan wo’xug, Mur-vu cvor e Ju Or, as ta’fil va’ver Ju!	הָלוֹ! זַרְתֿוּסְטָן, סטָן אוֹרָה-אֵיְי, אוֹר לֵה דֵמוֹקְרָטִי טָ'פִיל. לַנְדְ דוֹ יוֹ אַעְ׳ג הָא-אוּן ווֹ'חוּג אַעְ׳ג, אָס ווֹ'בִּיג׳ וָ'זָה וָ'אוֹד אָבֿ-אִיז! אִיָּט אַעְ׳ג דֵה סטָן ווֹ'חוּג וָ'טָה, אָס הָא-אִיד לֵה אָסֵה אַעְ׳ג, אָס פְיוֹר. אוֹרָה פִיל-קוּ יוּ-אוּם זַרְתֿוּסְטָן, אוֹר טָ'פִיל-פּוּ פִיל-קוּ, פִיל-בֿוּ. רָאק אָעְ׳ג סְטָאן ווֹ'פִיל אוֹר-אֵס, זַרְתֿוּסְטָן, דֵה סְטָאן ווֹ'חוּג. מוּר-בֿוּ שְׁבֿוֹר אֵ יוּ אוֹר, אָס טָ'פִיל וָ'וֵר יוּ!	שלום! זרתוסטריה מדינתנו, אני את הדמוקטריה אוהב הארץ שאת, היא טובה והכי גדולה מכולם! זו המדינה הכי טובה, ויש לה אש, וקרח. אנו אוהבים אותך, זרתוסטריה, אהבתי, אוהב, ואאהוב. זו מדינתנו האהובה, זרתוסטריה, המדינה הטובה. אמות בשבילך אני, ואוהב אותך!

דמוגרפיה

בזרתוסטריה, אזרח המדינה חייב להיות מאמין זורואסטרי. חילונים ומאמיני דתות אחרות, במקום להיות אזרחים, הם תושבים, שיש להם זכויות הצבעה, שירות בצבא, כיהון כשופטים ודו' אבל לא יכולים להתמודד לפרלמנט או להיות שרי ממשלה. למדינה 2.5 מיליון תושבים, מהם 80% הם אזרחים זורואסטרים, 9% מוסלמים, 4% הינדים, 2% סיקים ו-5% שונות.

שפה

שפת הקודש הזורואסטרית היא סוג של פרסית או איראנית, אך מפאת הרקעים המגוונים של תושביה, הם בנו שפה מתוכננת חדשה שתשמש כשפת החוק והיומיום. בשפה עצמה, היא נקראת ”Laŋlas” והמדינה ”de Rēspubliqas wo'Zaraþustri”.

בנוסף, מיעוטים קטנים מדברים הינדי, אורדו, פרסית וערבית.

היסטוריה

תחת הבריטים

במאה ה-19 ובאמצע המאה ה-20 הבריטים שלטו בהרבה ממה שהיום זרתוסטריה. בתחילת המאה ה-20, בהשראת התנועות הלאומניות באירופה, כהנים זורואסטרים התחילו לשלב את הדת עם סנטימנט לאומני.

מספר קבוצות וארגונים קמו, בהם המועצה הלאומית הזורואסטרית (פרו-בריטי), הזרוע הקרבית של הנביא זרתוסטרא, הארגון לשחרור זרתוסטריה (אנטי-בריטי), והמפלגה הקומוניסטית הזורואסטרית. הארגונים הללו קראו למרי אזרחי נגד השלטון הבריטי.

לבסוף, הבריטים נכנעו ללחץ וב-1930 הבטיחו לזורואסטרים בית לאומי בארצם ההיסטורית, עם גבולות דומים לאלה המודרנים. עם תום מלחמת העולם השניה, הבריטים הקימו את הממשלה העצמאית הראשונה ועזבו את האיזור.

הרפובליקה הראשונה

המדינה, מייד לאחר עזיבת הבריטים, השתמשה במודל ווסטמינסטר לדמוקרטיה פרלמנטרית מבוססת-מחוזות (בדומה לבריטניה עצמה). לאחר כמה ממשלות שפיקחו על שיקום ומודרניזציה, התחילו לבעבע לפני השטח בעיות בשיטה.

בגלל כל הבעיות החוקתיות, חוסר הכוח של הבוחרים ואי-היכולת של הפרלמנט לשנות עניינים כאלה ואחרים, התחילו הפגנות שהפכו למהפכה לא אלימה, ששינתה כמעט לגמרי את השיטה הפוליטית.

הרפובליקה השנייה

הממשלה המהפכנית הזמנית החליטה להשאיר את אותו ההמנון (מה שיקרה גם בבאות), אך שינתה את המשטר לגמרי.

הפרלמנט בוטל לגמרי, ובתי המשפט והממשלה חוזקו. במקום פרלמנט, האזרחים עצמם מצביעים על החלטות בדואר, ומאוחר יותר דרך האינטרנט (דמוקרטיה ישירה). על מנת לוודא שכל האזרחים מיוצגים גם אם לא רוצים להצביע, ניתנה אפשרות לאזרחים למנות על עצמם אִינְטֶרְצֵזוֹרים (מותר אינטרצזור אחד למספר בוחרים), שיצביעו בשבילם על חוקים אלא אם מחליטים האזרחים ”לדרוס” את בחירתם.

הבוחרים ממנים את התפקידים הממשלתיים.

השיטה הזו עבדה לזמן מה, אך הבירוקרטיה גדלה כל כך עד שהרוב המוחלט של האזרחים לא רק שלא רצו להצביע, אלא גם למנות מחליפים (הצבעה היא מחייבת; לא להצביע הוא פשע). במקביל, סנטימנט דתי-לאומני החל לעלות.

בעידוד תנועות פופולריות שונות, ערכו האזרחים את ההצבעה הישירה האחרונה שלהם, שהחזירה את שיטת המשטר למשהו דומה לרפובליקה הראשונה.

הרפובליקה השלישית והרביעית

שיטת המשטר החדשה היתה דומה לזו של הרפובליקה הראשונה, אבל השתמשה ייצוג פרופורציונלי טהור מבוסס-רשימות, בדומה לישראל.

אבל החוקה החדשה, אפילו שנכתבה על ידי עורכי דין מוסמכים, היתה חלשה מדי, והלאומנות הדתית היתה חזקה מדי, כך שפרצה מהפכה אלימה ששינתה לגמרי את המשטר לתאוקרטיה סגנון איראן אחרי 1979.

מהר מאוד הממשלות הדתיות החדשות של הרפובליקה הרביעית החלו לנסוע אחורה בכל הנוגע להתקדמות חברתית; זכויות הנשים, הקהילה הגאה, ואפילו אנשים שאינם זורואסטרים החלו להיעלם.

בגלל אחיזת הברזל שלה בצבא, הצליחה הרפובליקה הרביעית להישאר בשלטון לכמות מרשימה של זמן, אך בסופו של דבר החלו לפרוץ הפגנות, שהפכו למהפכה אלימה המובילה לרפובליקה החמישית.

הרפובליקה החמישית (הווה)

ברפובליקה החמישית, הדת היא עדיין חלק גדול מהמדינה, אך יש בה יותר סממנים דמוקרטים. בנוסף לזה, המדינה השתפרה בזכויות אדם, אבל עדיין סובלת מכמה בעיות בעניין הזה.

חוקה חדשה נכתבה, ביחד עם דרכים לשנות אותה ללא מהפכות אלימות, וכוח רשויות השלטון אוזן בכמות כזו או אחרת. בתי המשפט חוזקו יותר מבמדינות אחרות בעולם, כי הם הרשות הלא-דתית היחידה.

רשויות השלטון

בתי פרלמנט

בזרתוסטריה יש שני בתי פרלמנט בגודל דומה. הראשון, ”בית העם”, מייצג את התושבים בייצוג פרופורציונלי, והשני, ”בית הארץ” מייצג את מחוזות המדינה.

כל חוק חייב לקבל אישור של שני הבתים (בדומה למצב באיטליה), והם יכולים לשלוח טיוטות שונות של חוקים אחד לשני עד שיגיעו להסכמה.

הצבעה ברוב מיוחד של 68% בהרכב משותף של שני הבתים יכולה להפיל את הממשלה ולהוביל לבחירות חדשות לדסטור, וכן לבחירות לפרלמנט בחודש הראשון שנתיים לאחר מכן.

באופן דומה, הצבעה ברוב מיוחד של 75% בהרכב משותף של שני הבתים, המלווה במשאל עם, יכולה להעביר שינויים בחוקה.

בחירות

כל תושב זרתוסטריה רשאי להצביע למפלגה אחת. כל מפלגה מספקת לועדת הבחירות שתי רשימות: אחת לבית העם ואחת לבית הארץ. מתמודד ברשימה חייב להיות מוֹבַּד או הֵרבַּד.

לאחר ספירת הקולות, מושבים מחולקים בשני הבתים. בבית העם, הם מחולקים בצורה פרופורציונלית לחלוטין, בדומה לכנסת ישראל, כשאחוז החסימה הוא האחוז שמספק מושב אחד. בבית הארץ, לעומת זאת, המושבים מחולקים לפי מחוז הבוחר, כך שכל מחוז מקבל מספר שווה של נציגים. בתוך כל מחוז, המושבים מחולקים בצורה פרופורציונלית.

הממשלה

הדַּסְטוּר מרכיב את הממשלה לפני היבחרותו. כמובן שכל מינויי השרים נתונים לביקורת שיפוטית.

הממשלה בדרך כלל מורכבת מכמה משרדים כשלכל אחד שר. כל שרי הממשלה חייבים להיות אזרחים.

בחירות

מתמודד לתפקיד הדסטור חייב להיות מובד, וחייב להציג את תוכנית ממשלתו לוועדת הבחירות לפני הבחירות. במקום העם, הוא נבחר על ידי כל המובדים במדינה, לא רק אלה שבפרלמנט.

הבחירות לפרלמנט ולדסטור מתקיימות כל חמש שנים, אך בהבדל של שנתיים וחצי זו מזו; כל פרלמנט נבחר יכהן עם שני דסטורים (בהנחה שהכול הולך כשורה) וההפך. הפרלמנט נבחר בחודש הראשון, והדסטור בחודש השישי שנתיים לאחר מכן.

בית המשפט

בזרתוסטריה, ביקורת שיפוטית חלה על כל החלטת ממשלה או חיקוק חוק, וכל בית משפט ארצי יכול להעביר ביקורת כזו. בנוסף, בית המשפט העליון רשאי לתקן או לבטל לגמרי שינוי בחוקה, רק אם הוא קיבל הסכמה של פחות מ-85% באחד מבתי הפרלמנט או פחות מ-90% במשאל העם (בפועל, זה אומר שהוא יכול לתקן כמעט כל שינוי חוקה).

בגלל המבנה הדואלי והסימטרי של הפרלמנט, חקיקה בדרך כלל אורכת זמן. במקום זאת, בתי המשפט יכולים ליצור מה שבפועל הם חוקים, מכיוון שכל בית משפט כפוף להחלטות בתי המשפט שמעליו בתיקים קודמים.